האם אדם עיוור יכול להיות צלם מקצועי מן השורה?

הפיתוחים הטכנולוגיים בשילוב יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה מאפשרים לנו לבצע כמעט כל פעולה שנבחר לעשות – גם עבור אדם בעל עיוורון חלקי/מלא. עם סבלנות, סובלנות וחלומות גדולים – השמיים הם הגבול.

מבנה עתיק עם ציפור שעפה מעליו
צולם ע"י פראנאב לאל - צלם מקצועי בן 32, עיוור מלידה

אבל רגע – בשביל לצלם צריך לראות… האמנם?

בספר “הצלם העיוור” שחלקו נכתב ע”י קנדיה מקוויליאם – סופרת סקוטית אשר התעוורה עקב מחלת עיניים – מתוארת מציאות אחרת ועמוקה יותר אשר דוגלת ברעיון שהעיוורון עצמו הוא סוג של ראייה ואילו האנשים שמסוגלים לראות, עיוורים ליופי של העולם סביבם. הספר מדגיש שעיוורון מגיע בכל מיני סוגים, חלק מהאנשים אינם יכולים לראות כלל, לאחרים יש ראייה חלקית, חלקם התעוורו עקב מחלה וחלקם אינם רואים מלידה.
הוא מדבר על תחום הצילום החושי ויש בו מעל 150 תצלומים של כ50 צלמים עיוורים או לקויי ראייה אשר יגרמו לכם לראות את את העולם בצורה אחרת.

מה זה צילום בעזרת חושים?

מעבר להתאמות כאלה ואחרות שניתן לבצע לגוף המצלמה, או שימוש במקל מיוחד שעוזר לאמוד מרחקים, הצלמים העיוורים משתמשים בכל החושים, מלבד ראייה על מנת לצלם תמונה וזהו הבסיס לצילום חושי.
לקויי ראייה מצלמים את התמונות בעזרת מידע נוסף שזמין להם כמו צלליות או קווי מתאר. הם מאגדים את הצלילים שסביבם, ריחות, מגע ואף טעם על מנת לצלם ומסתמכים גם על תחושת בטן ואינטואיציות.
כאשר הם מחזיקים את עדשת המצלמה, הם יוצרים קו דמיוני מהעדשה אל האובייקט אליו רוצים לצלם, הם מתארים כי הם יוצרים את התמונה בראשם וכך מצליחים לבסוף לצלם אותה במצלמה.
בעזרת טכניקות מישוש ניתן להבין את האתר וכיצד הוא בנוי, כך העיוור יכול להבין מה הקומפוזיציה אותה הוא מחפש לתמונות שלו. 
את המצלמה ניתן להפעיל ע”י מישוש הכפתורים שעל גבי גוף המצלמה. הצמדת גוף המצלמה אל המצח תורמת ליציבות ואיזון ואף מאפשרת לחוש את זום העדשה ומנגנון המיקוד, פעולה אשר עוזרת לצלם תמונות ברורות וחדות יותר.
היום, אין גבול ליכולת ליצור וגם עבור מישהו שאין ביכולתו להשקיע ברכישה של מצלמה גדולה ועדשה איכותית, ניתן לתפוס צילומים מרהיבים דרך המכשיר הקטן שנמצא איתנו בכל שעה ובכל מקום – כן כן, הסמארטפון. מוזמנים לצפות בסרטון הבא בו טלי מסבירה כיצד היא גם מצלמת עם הסמארטפון:

ואיך יודעים איך יצא?

אז כמו שכבר אמרנו, בעזרת קצת פיתוחים טכנולוגיים והרבה יצירתיות – ניתן לעשות הכל. היום קיימות מדפסות תלת מימדיות ייחודיות בהן ניתן להעביר את הטקסטורה של התמונה. בכך ניתן לגעת ו”לראות” איך יצאה התמונה – ממש כמו בכתב ברייל. כמו כן, קיימות אפליקציות אשר סורקות את העצמים במרחב וממירות אותן לתיאורים מילוליים של מאפיינים של התמונה כך שהעיוור יכול “להקשיב” לאיך נראית הסביבה – דבר אשר תורם עוד בשלב הצילום.

פראנאב לאל עם המצלמה שלו
פראנאב לאל בעת צילום בפארק

למה מלכתחילה לתת לעיוור מצלמה?

הרבה מאוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה מתקשים במציאת מקום עבודה או בתקשורת יומיומית עם אנשים שרואים. כאשר אנו מפנימים שהבעיה היא בסטיגמה על עיוורון ולא בעיוורון עצמו – אז מטרת העל של צילום חושי מתחדדת: עבור חלקם, צילום עוזר להתגבר על התסכול וקשיי היומיום, הצילום עוזר להם “לראות”. מעבר לתרומה בפן האישי, הצילום יצר עבורם מקור פרנסה והכנסה עצמאית ללא תלות במעסיקים.
התחום עוזר לקדם חברה שוויונית, רגישה ונגישה יותר ומלאת ביטחון ועצמאות.

“אני פשוט רואה את העולם שונה לגמרי מאיך שרואים אותו שאר האנשים.”
– פיט אקרט

מעוניינים לקרוא עוד על משמעות של חברה רגישה ונגישה? מוזמנים לקרוא על כך בפוסט הזה בבלוג שלנו.

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print