לא הכל נוצץ בגיל הזהב

גיל הזהב מוגדר בישראל בערך מאמצע שנות ה-60, לקראת או במהלך היציאה הרשמית לגמלאות. גיל זה מאופיין בשינוי משמעותי של אורח החיים ולרוב מסמל את סיום תקופת התעסוקה, עזיבת הילדים את הקן והיציאה “לחופשי”. רבים ינצלו את התקופה הזו לפיתוח אישי, לרכישת תחביבים חדשים או טיפוח תחביבים ישנים שנשכחו עם הזמן, לטיולים, חוויות ובילויים. אבל ככל שהשנים עוברות, תחילתה של התקופה הזו ותחושת האופוריה שסבבה אותה מתחלפות בקשיים ואתגרים לא פשוטים.

ישנם לא מעט מקרים של התעללות בקשישים, הזנחה, נידוי ובדידות קשה, ואם זה לא מספיק, לכל אלה מתלווה גם התדרדרות הדרגתית בבריאות אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בהופעת סימפטומים ומחלות שלא היו קודם לכן.
כחלק מתהליך של הזדקנות, נשחקת גם יכולת הראייה, שעלולה להתפתח לאובדן ראייה מוחלט. אובדן ראייה שכיח במיוחד אצל מבוגרים, כיוון שארבעה מתוך חמשת הגורמים לעיוורון, קשורים באופן ישיר לתהליך ההזדקנות. למעשה, שכיחות בעיות הראייה היא הגבוהה ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת בהשוואה לאוכלוסיות האחרות.
קושי נוסף עמו צריכים המבוגרים להתמודד כתוצאה מנזקי הגיל הוא הפגיעה בזיכרון. מחקרים מראים כי 20% מהקשישים במדינת ישראל סובלים מהפרעת זיכרון כלשהי בדרגות שונות. בשל חשיבותו של הזיכרון והיותו חלק משמעותי מחיינו, פגיעה בו יכולה להשפיע על יכולת הקשישים ליצור קשר עם הסובבים אותם, להבין את הסביבה עצמה ולפתח קשיי התמצאות במרחב.
בעיות בראייה, בזיכרון ובהתמצאות משפיעות על התפקוד והעצמאות של אותם מבוגרים, שעד כה היו בריאים ועצמאיים ועכשיו צריכים להתרגל למציאות משתנה בה הם מוצאים עצמם חלשים, תלותיים ונדרשים לסיוע וליווי.

למרות הקשיים והאתגרים, ישנן מספר דרכים לסייע לקשישים להתמודד עם המציאות החדשה, כאשר בראש ובראשונה יש ליצור עבורם סביבה מכילה, תומכת ונגישה.
בנוסף, קיימים היום עזרים, כלים ואמצעים טכנולוגיים מיוחדים שנועדו לאפשר להם לנהל חיים נורמאליים ופעלתניים ולהעצים אצלם את תחושת הביטחון, הכבוד והעצמאות.
אם בעבר הדעה הרווחת היתה שהטכנולוגיה “שייכת” לצעירים, עם השנים אנו עדים לעלייה בנתוני הצריכה והשימוש של קשישים במכשירים טכנולוגיים.
במקום לדחוף תרופות נוספות ל”תיק התרופות” הרחב שלהם, הקדמה והחדשנות הובילו למציאת פתרונות טכנולוגיים יצירתיים שמוכיחים עצמם כמסייעים לא פחות ובעלי השפעה חיובית על מצבם של הקשישים. ההשפעה החיובית והערך המוסף שהם מספקים בהיבטים של נגישות, הפגת הבדידות ושמירה על מצב קוגניטיבי יציב הם רק חלק מיתרונות הטכנולוגיה עבור הקשישים וזו הסיבה העיקרית לכך שהיום רבים מהם משתמשים במחשבים, טאבלטים, סמארטפונים ומכשירים טכנולוגיים נוספים.

כחלק ממאות המקומות שהנגשנו, היה לנו חשוב מאוד לתת מענה מיטבי גם לאוכלוסיית הקשישים והצבנו לעצמנו מטרה להנגיש את סביבתם על הצד הטוב ביותר.
פנינו לבתי אבות ודיורים מוגנים במטרה לשתף פעולה ולהפוך את המרחבים שלהם לנגישים יותר עבור הקשישים.

“בית בלב” ת”א היה הדיור המוגן הראשון שהתקנו בו את המערכת שלנו.  הותקנו בו 10 נקודות נגישות – בכניסה הראשית ובכל קומה במבנה. את התכנים התאמנו באופן ספציפי לקשישים ובכך אפשרנו להם לקבל את המידע בדרך היעילה והנכונה ביותר עבורם.

בית בלב ת"א - הדיור המוגן הראשון שהונגש באמצעות מערכת ריט-היר
בית בלב ת”א – הדיור המוגן הראשון שהונגש באמצעות מערכת ריט-היר

לאחר הצלחת הפרויקט ב”בית בלב” ת”א, הנגשנו סניפים נוספים של הרשת בקריית מוצקין, ירושלים ורמת השרון.
לאחרונה הונגשו גם הדיור המוגן “בית גיל הזהב” בת”א ובית אבות נווה שבא באשדוד.

אולי לא נצליח לפתור את כל הבעיות והאתגרים עמם הקשישים נאלצים להתמודד. אבל אם הצלחנו לאפשר להם חווית התמצאות והכוונה חיובית ונגישה, אשר מעצימה את תחושות העצמאות, הביטחון והכבוד האישי שלהם – מבחינתנו הרווחנו בגדול ואנו רואים בכך ערך חשוב ומשמעותי ושואפים שכל קשיש בארץ ובעולם יזכה לכך.


אם אתם רכזי נגישות או בעלים של בית אבות/דיור מוגן שטרם הונגש  – צרו איתנו קשר עוד היום ונשמח להפוך את המקום שלכם לנגיש עבור אנשי גיל הזהב!

לוגואים של בית בלב, בית גיל הזהב ונווה שבא

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print